3 פעמים בשנה אני עושה חשבון נפש לעצמי!

  1. ביום הכיפורים שאז אני בודק עם עצמי למי אני חייב סליחה ומתנצל! <כן, זאת זכות להתנצל!>
  2. בליל הסדר, אז אני שואל את עצמי מה נשתנה מאותה שנה שעברה.
  3. ביום ההולדת שלי שבה אני שואל אילו מעשים עשיתי כדי להביא אותי קרוב יותר לחזון שלי.

השנה ליל הסדר ויום ההולדת שלי נופלים על אותו תאריך! ולכן בליל הסדר הזה אשאל את עצמי בנוסף למה נשתנה מהשנה שעברה? האם אני באמת, אבל באמת בן חורין?

אנחנו קוראים את ההגדה בליל הסדר על אבותינו העבדים שהיו במצריים, שהיו קמים בוקר לאחר בוקר לאותה עבודה משמימה וקשה, עם נוגשים מצריים שהכתיבו להם בדיוק מה לעשות, מתי וכמה, כשכל שנה דומה באופן מחריד לשנה שהייתה, שום דבר לא השתנה בחיי "האסירות" של אבותינו

בליל הסדר הזה אנחנו חייבים לשאול את עצמנו אם אנחנו באמת בני חורין? האם אני מגשימים את עצמנו? עושים את מה שאנחנו מאמינים בו? מקשיבים לערכים הפנימיים שלנו? הולכים לכיוון החזון האישי שלנו? האם יש לנו מנהל "נוגש" בעבודה שמכתיב לנו מה לעשות ואיך להתנהל? האם אנחנו נמצאים במקום הנוחות שלנו ופוחדים לעשות את הצעד שישחרר אותנו מעולו של זה? האם בעבודה, במשפחה, בקריירה ובמעגל החיים…האם אנחנו באמת אלה שמחליטים עבור עצמנו???

אלו בדיוק השאלות שמביאות לאותה תשובה, של "מה נשתנה מהשנה שעברה?" כי רק כשאנחנו באמת בני חורין אנחנו יכולים להוביל שינוי אמיתי שעליו נשיר בשנה הקרובה, מה נשתנה עם חיוך משוחרר

ללא מענה על השאלות הללו, ללא פריצת מעגל הנוחות שלנו וירידה מיציע החיים למגרש המשחקים, ללא הגדרת מה המצב המצוי שלי ומה המצב הרצוי שלי ואיך אני עושה את הדרך לשם? אנו תמיד נענה על אותה שאלה, ב" שום דבר לא נשתנה מאותה שנה שעברה…"

כשעזבתי את "כלוב הזהב" לאחר 14 שנה בעולם ההייטק, עזבתי משכורת מדהימה, רכב צמוד, יוקרה והערכה עם המון מבטי השתאות מהסביבה הקרובה, איך לעזאזל אני עוזב את עגל הזהב…

עזבתי בדיוק באותה סיבה שהרגשתי שאני לא בן חורין! שאני לא מממש את הפוטנציאל הטמון בי, שאני לא מממש את היעוד שלי בעולם הזה! שאני קם כל בוקר לאותו בוקר בדיוק כפי שהוא היה בדיוק יום אחד לפני…

לא סתם השאלה הראשונה בתוכנית העסקית שלי היא " האם אתה אוהב את העסק שלך? האם אתה קם עם אנרגיה ותשוקה אליו? כי אם אתה באמת בן חורין כך אתה אמור לקום בכל בוקר מחדש, אני מאמין שהחיים שלנו הם כאן ועכשיו! לא בעבר ובטח לא בעתיד

שלושה חודשים לאחר שהבנתי שאני לא אוהב את מה שאני עושה, פשוט עזבתי והקמתי את המרכז לקידום עסקים מנצחים, ואני מודה לעצמי בכל בוקר מחדש על אותו צעד אמיץ אך ברור מאליו, כי הסיפוק בעשייה הזאת נוסק לשמיים, בנוסף לזה שאני בן חורין, מנהל את העסק שלי כפי שאני רואה לנכון, עם אתגרים וגלים גבוהים, עם גאות ושפל אך יחד עם זאת עם המון ברק בעיניים וחיוך שלא נגמר כשבעל עסק מחייך בהקלה ואומר: "אני בדרך להיות בן חורין אמיתי כשהוא יודע שבליל הסדר הקרוב כשהוא ישיר את מה נשתנה, הוא ידע שהמון השתנה!

כשאני שואל את עצמי מה נשתנה מאותה שנה שעברה, אני מתמלא חדווה עצומה של אושר צרוף כי כל כך הרבה השתנה, התפתח, גדל והתעצם, כי "רק כשיוצאים מגיעים למקומות מופלאים" – דר' סוס.

ביום ההולדת ה 43, ה 03.04. 15 שיחל מחר בדיוק, בדיוק בערב ליל הסדר של שנת 2015, כשאשיר את השיר המופלא של "מה נשתנה" אני אתרגש מעומק ליבי, ואחייך חיוך שלם של בן חורין, אמיתי…

אני מאחל לכם מעומק הלב שבכל שנה, החל מהשנה! כשתשירו את מה נשתנה כשאתם בני חורין, תחייכו חיוך גדול של ניצחון של חיים מאושרים ומסופקים.

ותמיד תזכרו שהחיים הם ספר מלא פרקים של דפים מלאים וריקים, הפרק הנוכחי הוא הכאן והעכשיו, מה שעברנו עד היום אלו הפרקים שנכתבו, עכשיו דמיינו את כל הפרקים של אותם דפים לבנים וריקים שבאחריותינו לכתוב ולעשות, אני לא יודע מה איתכם, אבל אני ממש מתרגש לכתוב בעצמי את הספר שלי!

מאחל חג שמח, מאושר וחופשי

ניר נגר – מנטור לעשייה עסקית. מנכ"ל המרכז לקידום עסקים מנצחים

אני אשמח לשמוע את התגובות שלכם

About ניר נגר